שולמית (שולה) קישיק-כהן (נולדה ב-1917) היא יקירת העיר ירושלים וזוכת מדליית דונה גרציה. הייתה מרגלת של ישראל בלבנון ופעלה למען העלאת יהודים מארצות ערב.

קישיק-כהן נולדה בארגנטינה, עלתה בילדותה לארץ ישראל וגדלה בשכונת "מקור ברוך" בירושלים. היא למדה בבית הספר לבנות "אוולינה דה רוטשילד". בגיל 16 השיאו אותה הוריה לסוחר יהודי-לבנוני בשם ז'וזף ומאז גרה בוואדי אבו ג'מיל, הרובע היהודי בביירות.

בביירות החלה בפעילות בקהילה היהודית המקומית ואף יצרה קשרים עם השלטונות. במשך כל שהייתה בלבנון העלתה יהודים לישראל מתחת לאפם של השלטונות הלבנונים. בראשית מלחמת העצמאות, העבירה למפקדת ההגנה במטולה מידע על הפעילות הצבאית של הלבנונים שהגיע לידיה. לאחר מכן המשיכה בפעולות הריגול, ללא ידיעת בני משפחתה, וכן סייעה בפעילות של העלאת יהודי לבנון וארצות ערב לישראל. במשך השנים 1947–1961 העבירה מידע מודיעיני מסוריה ומלבנון לישראל.

בתחילת התנדבותה למען מדינת ישראל, שלחה את שני בניה המבוגרים יותר (בני 7 ו-9) לישראל. ב-1961 נעצרה קישיק-כהן. היא עונתה ונשפטה למוות; בערעור מאוחר יותר הומתק עונשה לשבע שנות מאסר. גם בעלה נאסר, והואשם כי ידע על פעילותה של אשתו. בעקבות מלחמת ששת הימים, שוחררה במסגרת עסקת חילופי שבויים. גם את משפחתה הנותרת הבריחו לישראל דרך קפריסין. בישראל קיבלו את פניה, אמה (אביה נפטר שנים קודם), אחיותיה ואחיה, ילדיה וגם אנשי צבא. מאז שובה לישראל היא מתגוררת בירושלים.

המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) הפיק סרט באורך 30 דקות בשם "מסייה שולה" על פעילותה. סרט זה מוקרן למבקרים במרכז. ב-1992 העניק לה המרכז את אות יקיר הסתר. ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל נבחרה להשיא משואה ובשנת ה'תש"ע (2010) הוענק לה תואר יקיר ירושלים^[1].

בנובמבר 2011 זכתה לאות המופת ולמדליית דונה גרציה^[2].

בנה יצחק לבנון הוא דיפלומט ישראלי שהיה שגריר ישראל במצרים.